מילוי שפתיים, או בשמו הנפוץ השני עיבוי שפתיים, מתייחס לפעולה לא ניתוחית, שמטרתה היא להקנות לשפתיים מראה מלא וחושני יותר. עיבוי השפתיים מיועד בעיקר לנשים צעירות עם שפתיים דקות או לנשים בוגרות יותר עם דלדול של הרקמה השומנית התת- עורית בשפה, אך כיום נשים נוספות עושות עיבוי שפתיים כדי להגדיל את נפח השפתיים. ביצוע פעולת המילוי מתבצעת על ידי הזרקות לשפתיים. להזרקות קיימים שני סוגי חומרים: הראשון הוא חומרים זמניים הנעלמים לאחר 3 עד 6 חודשים, ובניהם קולגן וסוגים שונים של חומצות היאלורניות, והשני הוא חומרים קבועים הנשארים לתמיד ואינם נעלמים, והחומר היחיד בו משתמשים לשם כך הוא הסיליקון.
מהם ההבדלים בין החומרים הזמניים לבין החומרים הקבועים המוזרקים לשם מילוי ועיבוי השפתיים?
החומרים הזמניים, בין אם זה הילפורם, טיוסאל, סטילאז, סרגידרם, ג'ובדרם ורסטילן, הם חומרים הדומים לחומר הטבעי שנמצא בגוף, ולכן אין צורך לבצע עבורם מבחן רגישות. בשימוש בחומרים אלו תופעות הלוואי הן נדירות, ובמידה והן קיימות הן באות לידי ביטוי בתגובת רגישות יתר, שברוב המקרים חולפת עם הספיגה המלאה של החומר מהגוף. החיסרון העיקרי בשימוש בחומרים זמניים הוא זמן האפקט. בשימוש בחומרים זמניים האפקט הוא קצר יחסית, עקב הספיגה המהירה של החומר. חסרון נוסף הוא הקושי לקבל נפח גדול בשפתיים דקות במיוחד. החיסרון האחרון הוא העלות הכספית הגבוהה שדרושה על מנת לתחזק את השפתיים המלאות. מבחינת חומרים קבועים ישנו רק חומר אחד בו משתמשים – סיליקון נוזלי. חומר זה נמצא בוויכוח מתמיד בין הרופאים השונים. חלקם טוענים שמדובר במוצר מצוין ובטוח המוביל לתוצאות נהדרות, בעוד אחרים מתנגדים לו בצורה קיצונית.
מילוי שפתיים – כמה ואיך מתבצעת ההזרקה?
על פי השיטה המקובלת ביותר כיום, שפותחה ע"י רופא עור אמריקאי בשם ד"ר אורנטריך, מותר להזריק עד 1 CC סיליקון בכל הזדמנות. ההזרקה נעשית המספר מוקדים בשפתיים ובכמויות של טיפות מזעריות בכל פעם. כל מיקרו- טיפה נעטפת מידית על ידי רקמה צלקתית המונעת את התזוזה והנדידה של הסיליקון, ולכן מילוי מלא של האזור המיועד עלול לקחת מספר חודשים. היתרון המרכזי בשיטה זו הוא שהתהליך נעשה בהדרגה, כך שיש זמן להתרגל לתוצאה הסופית. חשוב לציין שאת החומר המוזרק קשה מאוד להוציא.
Comments are closed.