לאחרונה, נשמעים יותר יותר תהיות לגבי האנושיות שלנו. השאלה הזו עולה בעיקר כשמדובר בסוגיית הניסויים בבעלי חיים יחד עם תהיות נוספות; האם מותר לנו לעשות זאת מבחינה מוסרית? הרי מצד אחד ידוע שבלי ניסויים בבעלי חיים הרפואה כנראה לא הייתה מגיעה רחוק כל כך. ואילו מצד שני טוענים שבעלי החיים אינם שונים מאיתנו. יתרה מכך, ניסוי שצלח על בעלי חיים לא בטוח שיצלח על בני אדם. אז כיצד פותרים הסוגיה הקשה?

בעד ונגד ניסויים בבעלי חיים

• בעד ניסויים בבעלי חיים – אלו המצדדים בניסויים אלו טוענים שבזכות הניסויים בבעלי החיים הרפואה האנושית הגיעה להישגים הנפלאים שלה כיום; חיסונים כנגד מחלות, חקר מחלות שונות, השתלת איברים והיד עוד נטויה. עובדה בשטח היא שבארבעים השנים האחרונות כל פרסי הנובל שחולקו בתחומי הרפואה והפיזיולוגיה, ניתנו למי שביססו את המחקר שלהם על ניסויים בבעלי חיים. בנוסף לכך נאמר שישנם מחקרים שבלי ניסויים על גוף שלם, לא יהיה ניתן להסיק מסקנות או שהמסקנות שיושגו תהיינה שגויות. 
• נגד ניסויים בבעלי חיים – מנגד נטען כי כל יצור יגיב אחרת לחומרים שונים, כך שאי אפשר להסיק מסקנות בגין השפעת חומר מסוים על שני גופים של יצורים שונים. ההפך הוא נכון, עלול להיגרם מכך נזק. בנוסף לכך, נאמר כי ההעדפה להשתמש בבעלי חיים לצורך ניסויים היא תופעה מרובעת ומקובעת שנובעת מתוך נוחות בלבד. בעוד שהאפשרות לחפש אלטרנטיבות קיימת ובהישג יד, החוקרים מעדיפים להמשיך ולהישאר במקום המעט מיושן שהם רגילים אליו ולבצע את המחקרים שלהם על בעלי חיים.

ומה אומר החוק?

בישראל, הוסדר בשנת 1994 חוק "צער בעלי חיים". בסעיף 2 של חוק זה הוקמה מועצה מיוחדת לניסויים בבעלי חיים, שתפקידה לקבוע כללים לביצוע ניסויים בבעלי חיים וכן למנוע ניסויים מיותרים. החוק קובע כי יש לשאוף להשתמש במספר המועט ביותר של בעלי חיים לצורך ניסויים, וגם כאן רק אם לא קיימות חלופות נוספות. נראה שהמדינה עושה את מרב המאמצים לאזן בין קידום הרפואה, ובין המשך הניסויים הללו בצורה ההומנית ביותר.