קרטוקונוס הינה מחלה נפוצה למדי (שכיחותה מוערכת ב-1 לכל אלף בני אדם) אשר פוגעת בקרנית ובשל כך גורמת לעיוותי ראייה.
חשוב מאוד לאבחן את המחלה מוקדם ככל האפשר, ועל בסיס אבחון מקצועי ניתן לטפל בקרטוקונוס בהצלחה.
מהי בעצם קרטוקונוס?
קרטוקונוס – ובעברית קרנית חרוטית או ניוון קרנית – הינה מחלה שגורמת לקרנית להתעוות, ועל כן משבשת גם את הראייה.
בדרך כלל מתפרצת המחלה בין הגילאים 17-18 ל-32-33, אם כי ישנם גם מקרים שבהם היא צצה אצל אדם צעיר יותר או מבוגר יותר. הסימפטומים העיקריים הם קושי לראות פרטים רחוקים או קטנים, הופעת הילת אור מסביב לעצמים בוהקים או מקורות אור וכן היווצרות מעין תמונות צללים.
ברוב המקרים שתי הקרניות מתנוונות, אם כי לא בהכרח בקצב זהה, ועל כן נדרש טיפול בקרטוקונוס בשתי העיניים.
חשיבות האבחון המוקדם
הבסיס של טיפול בקרטוקונוס הוא אבחון מקצועי, ובפרט מוקדם ככל האפשר, עוד לפני שהניוון מחמיר.
לשם כך מומלץ להגיע לאופטומטריסט בעל ניסיון בתחום, או לרופא עיניים, בכל מקרה שבו ישנה בעיה בראייה, ולמי שבמשפחתו ישנם מקרים של קרטוקונוס מומלץ להגיע גם לבדיקות תקופתיות על-מנת לזהות את קיומה של המחלה כבר בשלביה הראשוניים (וזאת מאחר שיש לה מרכיב גנטי).
כיצד מתבצע טיפול בקרטוקונוס?
לא ניתן למנוע את התפרצות המחלה אבל בהחלט ניתן לטפל בקרטוקונוס בהצלחה.
כשהניוון בשלב ראשוני, הטיפול המקובל הוא משקפי ראייה. יחד עם זאת חשוב להדגיש שלא ניתן לטפל בקרטוקונוס בעזרת משקפי ראייה אם העיוות בקרנית אינו סימטרי.
קו ההגנה השני בפני הפגיעה בראייה הוא עדשות מגע. ישנם סוגים שונים של עדשות, וחשוב מאוד להשתמש בסוג המתאים לאופי העיוות בקרנית ולחומרתו. אך ורק אופטומטריסט בעל ניסיון רב בתחום יוכל להבטיח שימוש בעדשות האופטימליות – קשות נושמות, רכות עם צילינדר, היברידיות או סקלרליות.
במקרים חמורים יותר נדרשת התערבות כירורגית. האופציות הן השתלת קרנית או השתלת טבעות.
בנוסף ישנו טיפול בקרטוקונוס אשר עוצר את התקדמות המחלה. טיפול זה נקרא קרוסלינקינג, והוא מסתמך על אור אולטרא סגול וריבופלבין שמחזקים את הקשרים בין תאי החלבון שבקרנית ועוצרים את התעוותותה.
Comments are closed.