כשאנחנו קוראים ספר, בין אם זה ספר שעוסק במחקר מסוים ובין אם ספר פרוזה או כל ספר אחר, לפרק המבוא שלו יש חשיבות גדולה. זה הפרק בו אנחנו למדים בעצם על מהות הספר, על מה הוא מתכוון לדבר, במה הוא יעסוק וכיצד.

כתיבת פרק מבוא זה עניין מאוד חשוב גם במשימה של כתיבת עבודות אקדמיות, שכן זה הפרק שמכניס את הקוראים, קרי המנחים של הקורס אל תוך העבודה, זה הפרק בו הם יקבלו כמין מפת דרכים על מה הולכת להיות העבודה, מה הם צפויים למצוא בה. מכאן החשיבות הגדולה של פרק זה.

פרק מבוא בעבודות אקדמיות מחולק לכמה רבדים. הרבה פעמים הוא נפתח בסיפור או נתון שמסביר את מהות העבודה, זה יכול להיות סיפור היסטורי, נתון מספרי, זה יכול גם להיות נקודת מבט אישית. לאחר מכן יעבור הכותב ויסביר מהי שאלת המחקר שלו ואילו השערות הוא מציג. הסיבה שזה מופיע כבר בהתחלה היא שלא מדובר בסיפור מתח שצריך לחכות לסוף בשביל לתת תשובות לקוראים, צריך לספק אותן כבר בהתחלה.

בהמשך, אנחנו אמורים להסביר כיצד אנחנו מתכוונים להציג את ההשערות, כאשר ככל שנתקדם עם העבודה ונתקדם לסיום כתיבתה, אנחנו נצטרך להוסיף לפרק המבוא את התשובות שלנו לאותן השערות, כלומר, אנחנו נצטרך לציין האם הצלחנו לאשש או להפריך את השערות ולהציג את ההוכחות לכך.

פרק המבוא לא אמור להיות ארוך מדי, אך כמו שציינו, הוא אמור להיכתב תוך כדי תהליך כתיבת העבודה. אפשר להתחיל אותו בתחילת התהליך, אך נצטרך כל הזמן לשנות ולחדש אותו. כמובן שבסוף תהליך כתיבת העבודה אנחנו נידרש לעשות הגהה על מנת שהוא יהיה ברור ורהוט, ולהתאים אותו לאופי כתיבת העבודה בכלל.

חשוב להדגיש, פרק המבוא במובנים רבים, הוא הפרק עם הכי הרבה פחות נתונים ומשתנים שאנחנו צריכים לחפש ולאשש אותם. את מרבית הנתונים האלה נשאיר לפרקי המחקר השונים. פרקים אלו גם יכללו ראיות ועדויות שונות, כולל ראיונות שאנחנו עורכים, עליהם אנחנו נוכל לספר בפרק המבוא במטרה להסביר כיצד אנחנו מתכוונים לעשות את העבודה שלנו.