המילון העברי מוכר לנו בשתי גרסאות. יש את המילון של ימי הביניים, בתקופות הללו נכתבו המילונים על ידי בלשנים עבריים, כאשר מדובר היה במילונים שונים לגמרי מאלו המוכרים לנו עד היום.
המילון שהרבה יותר מוכר לנו היום זה מילון של העת החדשה ואלה נכתבו מתוך השראה של תחיית השפה העברית.
ונתחיל עם המילונים מימי הביניים…
מי חיבר את המילון הראשון בהיסטוריה?
המילונאי העברי הראשון שאנחנו מוצאים בתיעודיים השונים היה רבי סעדיה גאון. כאשר הוא היה בן עשרים שנה בלבד, הוא חיבר את ספר האגרון. הספר היה ערוך וכתוב ברוח הימים ההם כאשר המטרה והייעוד שלו היה לטובת הפייטנים שנעזרו בספר ככלי עזר. הספר תוכנן היטב כך שהוא היה מסודר על פי סדר האלף בית וגם על פי סיומות של המילים, וזאת כעל מנת להקל על החריזה של הפייטנים שהשתמשו במילונים הללו.
אחרי רבי סעדיה גאון, יצאו עוד ועוד מילונים בסגנונות שונים וייחודיים, כך למשל היה המילון של רב האי גאון שהוא חיבר את המילון שלו על בסיס השורשים של המילים השונות והביאור שלהם.
ישנן עוד מילונים שונים שנכתבו בימי הביניים כמו המילון של מנחם בן סרוק, רבינו יונה מקורדוברו ועוד.
מילון של העת החדשה
כאשר החלה תנועת ההשכלה ובעקבותיה החל התהליך של תחיית הלשון העברי. עלה צורך דחוף במילון עברי מדעי ומקיף. המילונים שהחלו להופיע היו שונים זה מזה ובנויים כל אחד באופן אחר. זה החל עם המילון – אוצר השורשים, מילון זה היה מילון לעברית המקראית, והיא תורגמה לשפה שהייתה הכי מבוקשת באותה תקופה, לגרמנית.
לאחר מכן יצא לאור המילון העברי המחודש שזכה בשם – האוצר. מילון זה היה המילון ההיסטורי הראשון שיצא לאור ללשון העברית. הוא קיבץ את כל הידע שהיה עד לתקופה הזו.
החזון של בן יהודה, להפוך את השפה העברית שלא הייתה מדוברת כל כך, משפה מתה לשפה מדוברת, העלה את הצורך לסכם את כל המילים של השפה העברית על כל רבדיה ובנוסף להוסיף את כל המילים החדשות שנוספו לשפה. המילון שהוא הוציא היה 'מילון הלשון העברית הישנה והחדשה', כפי שהוא מוכר בשמו מילון בן יהודה.
המילון הבולט ביותר שהגיע לאחר מכן היה מילון אבן שושן והוא המילון הכי עדכני ומקובל עד היום.
Comments are closed.